פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו נ' אבו מדעים ואח'

החלטה

שכר העדים בסך 200 ₪ לכל אחד, ישולם בשלב זה על ידי התובעת ואתחשב בכך במועד פסק הדין.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

פסק דין

התביעה שלפני מתייחסת לתאונה שארעה ביום 9.2.05 ביישוב חשמונאים.

לטענת התובעת, המבוטח מטעמה הגיע לאזור בית הכנסת ביישוב. הוא החנה את רכבו, ירד מהרכב בעזרת מעלון (הנהג הוא נכה בכסא גלגלים), ולאחר שירד מהמעלון נפגע רכב מבוטח התובעת בחלקו הקדמי מהמשאית של הנתבעים, אשר נסעה לאחור.

לטענת הנתבעים, גרסת התביעה אינה נכונה ורכב התובעת הוא שנסע קדימה ופגע במשאית מאחור. לטענתם, אשת המבוטח היא שנהגה ברכב, ולא המבוטח.

בדיון שלפני העידו המבוטח, מר השאש, זוגתו הגברת קלי, והנתבע 1, מר אבו מדעים. הם יכונו להלן "המבוטח", "אשת המבוטח", ו"נהג המשאית", בהתאמה.

המבוטח העיד, כי הגיע למקווה. אשתו ישבה לצד מושב הנהג. הרכב לא היה בתנועה, והוא עצמו סיים לצאת מהרכב בעזרת המעלון, סמוך לפני שארעה המכה. לדבריו, היה ליד הרכב, כשקרתה התאונה. לטעתנו, המשאית פגעה עם חלקה האחורי באופן מלא בחזית רכב התובעת, כאשר עיקר הפגיעה בפינה השמאלית קדמית. הוא הכחיש שרכב התובעת היה בנסיעה, וכן הכחיש שאשתו נהגה ברכב.

אשת המבוטח העידה, כי ישבה במושב ליד הנהג. בעלה ירד מהרכב, סמוך לפני האירוע. היא הייתה לבדה בתוך הרכב כשקרתה התאונה. הרכב חנה במקום חניה סמוך למדרכה, והמשאית נסעה לאחור ופגעה בצד שמאל של רכב התובעת. אשת המבוטח לא ידעה לומר בדיוק כיצד נסעה המשאית לאחור, שכן הדבר היה מפתיע, אך המכה הייתה כפי שהיא ציינה.

נהג המשאית העיד, כי סיים עבודה באותו רחוב. הוא ישב בתוך המשאית עם שניים מהפועלים שעבדו עימו ושתו קפה. את רכב התובעת הוא ראה במרחק כ-3 מטר מאחורי המשאית, חונה, עובר לתאונה. בחלוף דקות ספורות, חש בחבטה בחלק האחורי של המשאית. הוא דרדר את המשאית קדימה, בניוטרל. הוא ראה את אשת המבוטח יושבת במושב הנהג ומצלמת את קדמת המשאית.

שני העדים שהיו במשאית, לא הובאו לעדות. לטענת הנתבע, לא יצר קשר עם בעל המשאית כדי לברר האם ניתן לזמנם או לא. לדבריו, מדובר ב"שב"חים עם אישור".

לאחר ששמעתי את העדים ועייניתי בחומר הראיות שלפני, אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע, וזאת מהטעמים הבאים:

1.מטעם התובעת העידו שני עדים, אשר העידו כמעט באופן מלא עדות זהה. הפער היה בנושא מיקום הפגיעה של המשאית ברכב התובעת, כאשר – בהנתן חלוף הזמן וטיב האירוע – איני מוצאת כי יש בכך כדי לפגוע בצורה משמעותית באמינות העדות.

2.האמנתי לשני העדים, כי אשת המבוטח לא נהגה ברכב, ואף אם ישבה במושב הנהג לאחר התאונה, אין בכך כדי להעיד כי נהגה ברכב. גם נהג המשאית לא יכול היה להעיד, כי ראה את אשת המבוטח נוהגת, אלא ראה אותה במושב הנהג לאחר האירוע. לקראת סוף עדותו, אמר, כי ראה אותה נוסעת, אך מדובר בשינוי מגרסתו שנאמרה בתחילת עדותו בביהמ"ש, וחלקה הראשון של העדות נראה לי אמין יותר. בחלק הראשון, תיאר, כי הרגיש מכה, ונוכח לדעת שרכב התובעת פגע בו מאחור, אך לא תיאר כי ראה את מהלך הפגיעה.

3.לתובעים היה עד נוסף, ניטרלי. התובעת ניסתה לאתרו באמצעות חברת חקירות, אלא שחברת החקירות לא הצליחה באיתור ומסמך על כך הוגש.

4.לרשות הנתבע עמדו שני עדים נוספים, והנתבע לא עשה כל פעולה כדי לברר אם הם יכולים להגיע לעדות. מאחר שלדברי הנתבע כבר במקום האירוע טענה אשת המבוטח, כי הוא זה שנסע לאחור, הרי שניתן היה לצפות שיעשה כל שביכולתו להביא שני עדים שיכלו לתמוך בגרסתו.

5.סביר יותר בעיניי, שהמשאית נסעה לאחור ולא שמה ליבה למכונית שחנתה מאחור, מאשר שמכונית התובעת תסע קדימה, היישר אל תוך המשאית, שעמדה (לטענת הנתבע 1) לפניה. מתברר, שכבר במקום האירוע טענה אשת המבוטח שהמשאית היא שנסעה לאחור, ואין מדובר בעדות כבושה או בגרסה חדשה.

6.בגרסתו של הנתבע, היו מספר פרטים נוספים שעוררו בי סימני שאלה: לא ברור כיצד צילמה אשת המבוטח את קדמת המשאית, שהייתה לפני רכב התובעת, וחלקה האחורי פונה לעבר רכב התובעת, וכל זאת – מתוך רכב התובעת, ממושב הנהג. לא ברור מדוע דרדר נהג המשאית את המשאית קדימה, כגרסתו, במקום להניעה ולהזיז אותה קדימה.

יצויין, כי התובעת הגישה הודעה שנכתבה בכתב ידו של המבוטח, ביום 15.2.05 (העמוד השלישי של ת/2). בהודעה זו נרשם, כי אשת המבוטח ישבה ליד מושב הנהג, אלא שהמילה "ליד" נמחקה, ולפני המילה "מושב" קיימת האות ב'. גרסה זו אינה מתיישבת עם דברי המבוטח ואשתו, כי אשת המבוטח ישבה ליד הנהג, ונראה כי המחיקה, כמו גם תוספת האות ב', נעשו במקור. ואולם, מאחר שקבעתי שרכב התובעת ממילא היה בעצירה, וכי המשאית נסעה לאחור, איני מוצאת לייחס חשיבות לנקודה זו, מעבר לכך שהיא מעוררת תמיהה מסויימת.